מה קורה במקרה של אדם שנפטר בחו"ל והשאיר נכסים בישראל ? האם לרשם הירושות או לבית המשפט בישראל יש סמכות לתת צו ירושה או צו קיום צוואה בעניין עיזבון של תושב חוץ ?
צו ירושה של תושב חוץ – האם לבתי המשפט בישראל יש סמכות ?
סעיף 136 לחוק הירושה. תחת הכותרת "סמכות בתי-המשפט הישראליים", קובע כי;
"בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל .
כלומר לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בירושה של כל אדם, בתנאי שביום מותו היה מושבו בישראל או שהותיר נכסים בישראל.
סמכותו הבינלאומית של בתי-המשפט בישראל לדון בירושתו של כל אדם, נקבעת על פי אחת משתי החלופות הבאות:
(א) היות המוריש, בשעת מותו, תושב ישראל (להלן: "החלופה הראשונה");
או
(ב) הנחת נכסים בישראל, ע"י המוריש, בשעת מותו (להלן: "החלופה השנייה").
על פי לשונו הפשוטה של החוק, כשם שיש לבית-המשפט סמכות לדון בירושת כל נכסי המוריש כשסמכותו מבוססת על מושבו של המוריש בישראל (החלופה הראשונה) כן משתרעת סמכותו לדון בירושת כל נכסי המוריש כשסמכותו מתבססת על העובדה שחלק מנכסיו היו בישראל במותו (החלופה השנייה).

צו ירושה של תושב חוץ
לאן מגישים את הבקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה של תושב חוץ ?
תקנה 13(א) לתקנות הירושה תשנ"ח -1998, קובעת כי :
"בקשה לצו ירושה או לצו קיום תוגש לרשם לעניני ירושה
שבאזור פעולתו היה מושבו של המוריש במותו; לא היה מושבו
של המוריש בארץ, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה שבאזור
פעולתו נמצאים נכסים מנכסי העזבון"
את הבקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה של תושב חוץ יש להגיש לבית המשפט לעיניי משפחה באזור שבו נמצאים הנכסים של התושב חוץ ולבקשה יש לצרף תצהיר חתום ומאומת ע"י עורך הדין התומך בבקשה, תעודת פטירה וחוות הדעת של הדיר הזר.
למשרדנו ניסיון עשיר בייצוג יורשים של תושבי חוץ בקבלת צווי ירושה וצווי קיום צוואה לרבות רישום ירושות של תושבי חוץ בלשכת רישום מקרקעין – טאבו.