סכסוכים רבים מצויים בין בעלי דירות בבתים משותפים לדוג: השתתפות בנשיאת הוצאות לשיפוץ ושדרוג הבית המשותף, הרחבת דירה, החלפת ספק גז, התקנת מעליות או להבדיל מעלית שבת, תאורה בשבת ובמועד בחדרי מדרגות, מטרדים מגוונים כגון רטיבות בקירות משותפים, שימוש אישי ברכוש משותף ועוד מגוון רב של סכסוכים וחילוקי דעות בין דיירים.
חוק המקרקעין , התשכ"ט-1969 בין היתר, מסדיר את ההתנהלות הנכונה והחוקית ברוב המקרים. דא עקא, כאשר ישנם מקרים שהחוק אינו מסדיר או להבדיל אחד מהצדדים לא מוכן לקבלו או לפעול ע"פ הנחייתו, הסכסוך יבוא לדיון בפני המפקח על המקרקעין.
מיהו המפקח על המקרקעין?
המפקח על המקרקעין הינו משפטן הכשיר להיות שופט בית משפט שלום. למפקח יש שני כובעים: האחד מנהלי הכולל רישום ראשון של קרקע שאינה מוסדרת, חידוש רישום, תיקון רישום וטיפול בזכות שפקעה. מאידך המפקח משתמש בכובעו השני כגוף שיפוטי בעניין סכסוך בין בתים משותפים בדומה לבית משפט שלום רגיל.
מקום מושבו של המפקח על המקרקעין צמוד ללשכת רישום על המקרקעין (טאבו) שכן רשאי המפקח ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה לרשם באזור סמכותו. יש לבדוק לפני הגשת התביעה, לאיזה לשכה הסמכות המקומית לדון בתביעה.
חשוב לציין כי להבדיל מחובתו של שופט בבית משפט רגיל לנהוג ע"פ דיני הראיות וסדרי הדין הנוהגים, המפקח אינו כפוף לדיני הראיות וסדרי הדין, וזאת אם היה משוכנע שהדבר יביא לגילוי האמת ולעשיית צדק.
למפקח על המקרקעין יש סמכות לתת פסקי דין כספיים וצווי ביניים. סעיף 76 לחוק המקרקעין קובע: "החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל ולעניין סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום".
באשר להשגות וערעורים על החלטות המפקח, לפני שאנו הולכים לערער על החלטת המפקח, יש לבחון מהי החלטתו, האם הינה החלטה מנהלית או החלטה שיפוטית. במידה ומדובר בהחלטה מנהלית ניתן להשיג על החלטת המפקח לממונה על המרשם אשר מקום מושבו בירושלים וזאת תוך 15 יום ממועד מתן פסק הדין. ברם, כאשר החלטת המפקח הינה החלטה שיפוטית, גם כאן יש להבחין במהות הסכסוך, האם מדובר בסכסוך בין דיירים המתגוררים באותו בית משותף כשמקור מחלוקתם הינה הסגת גבול, כגון: תביעת פינוי או סילוק יד, אזי סמכות השיפוט הינה סמכות מקבילה למפקח או לבית משפט השלום, וסמכות ערעור על החלטה זו הינה לבית משפט מחוזי במותב של שלשה שופטים. או להבדיל מדובר בכל סכסוך אחד בין דיירים בבית משותף, למעט הסגת גבול, כאשר במקרים אלו ישנה סמכות ייחודית למפקח על המקרקעין וערעור על מקרים אלו הינה לממונה על המרשם תוך 45 יום.
תביעה למפקח על המקרקעין תוגש בלשכת המפקח שבה רשום הבית המשותף שהתגלע בו הסכסוך. בתביעה יש לציין את הפרטים הבאים: שם התובע, מספר זהותו, כתובתו, מס' הטלפון שלו וכתובת להמצאת מסמכים. כמו-כן, תיאור תמציתי של הבית המשותף בו התגלע הסכסוך, כתובת הבית, מספר גוש וחלקה, מספר הדירות בבית כד', תיאור העובדות ונימוקי התביעה לרבות נימוקים משפטיים וכן הסעד שמבקש התובע. גובה האגרה אשר אותה יש לשלם כאשר מגישים תביעה למפקח על המקרקעין, זהה לגובה האגרה שמגישים תביעה אזרחים לבית משפט שלום, בהתאם ל תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.
משרד עורכי דין אביב, שובייב ושות' כאן לשירותכם
לקבלת פרטים נוספים או לקבלת יעוץ בנוגע לבתים משותפים – חייגו 09-8914684
*מידע זה הינו מידע כללי בלבד ולא משמש כיעוץ משפטי.
