עורך דין לפירוק שיתוף – מה מקור הזכות להגשת תביעה לפירוק שיתוף ?
הזכות לתבוע פירוק שיתוף בנכס מקרקעין מוסדרת בסעיף 37 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 וקובעת כי :
"(א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף.
(ב) היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין".
עורך דין לפירוק שיתוף
עורך דין לפירוק שיתוף – מה הדרכים לפירוק שיתוף במקרקעין ?
הדרכים לפירוק שיתוף, בהעדר הסכם פירוק, הם בהתאם לשלוש אלטרנטיבות הקבועות בסעיפים 39-40 ו- 42 לחוק המקרקעין, כדלקמן:
חלוקה בעין:
"39. (א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין.
(ב) היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים.
(ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת הנאה בין החלקות."
פירוק בדרך של מכירה:
"40. (א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.
(ב) המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין."
פירוק דרך הפיכה לבית משותף:
"42. (א) היה עיקר המקרקעין המשותפים בית הראוי להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט, לאחר שקיבל חוות דעת של המפקח, לצוות על פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות לשותפים לפי חלקיהם.
(ב) היה פירוק השיתוף כאמור בסעיף קטן (א) אפשרי רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים."
בהתאם לחוק המקרקעין, כפי שהובא לעיל, קיים מדרג אפשרויות ובהתאם לו, הדרך העדיפה לביצוע הפירוק היא פירוק בעין, אשר ככל שאינו אפשרי – תבחר חלופת המכירה.
האם ניתן להגביל את הזכות לפירוק שיתוף במקרקעין ?
בהתאם לחוק כל שותף במקרקעין ראשי לדרוש פירוק שיתוף, כאמור בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 : "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".
עדות לחוסנה של הזכות, עולה כבר למקרא סעיף 37(ב) לחוק:
"היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות העניין".
לאמור שגם אם שותפים התנו בהסכמה על הזכות של שותף במקרקעין לדרוש פירוק השיתוף, המחוקק מתערב בהסכמת הצדדים, ומתיר לבית המשפט לעשות כן.
הזכות לדרוש פירוק שיתוף היא "זכות יסודית" שמוקנית לשותף במקרקעין:
"הזכות של כל שותף לפירוק השיתוף היא זכות יסודית […] זכות זו יוצרת בלמים פנימיים, המאזנים את הפעלת חופש השימוש על ידי צד, והיא יסוד-מסד, לכן, להסדר השיתוף שבחוק. הדין מבקש לעודד ככל הניתן את פירוק השיתוף, ובכך להוביל לידי חיסולו של מצב השיתוף, אשר נתפש כמצב בלתי רצוי, לאור ההכבדה שהוא יוצר על ניצול ראוי של הנכס" (מיגל דויטש – קניין, "בורסי" התשנ"ז 1997, כרך א', 595 ואילך. להלן – "דויטש").
יתירה מכך, שיקול דעתו של בית המשפט לנוכח עתירה לפירוק שיתוף מוגבל באופן משמעותי, בכוונת מכוון מצד המחוקק:
"הזכות לפירוק שיתוף היא זכות שבדין, שאינה מותנית בהפעלת שיקול דעת על ידי בית המשפט. כך נפסק לא אחת […] משמעות העדרו של שיקול דעת לבית המשפט היא, בין היתר, כי שיקולים של תועלת כלכלית לא יוכלו לעכב את פירוק השיתוף […] שיקולים מסוג זה אינם לגיטימיים. כך גם שיקולים שעניינם בדיני משפחה לעולם לא ימנעו את הפירוק" (דויטש, שם, ע' 596, וגם ע' 617).
משרד עורכי דין אביב, שובייב ושות' כאן לשירותכם
לקבלת פרטים נוספים או לקבלת ייעוץ משפטי בנוגע לפירוק שיתוף – חייגו 09-8914684 ☎