האפוטרופסות בישראל מוסדרת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 (להלן: "חוק הכשרות"). הפרק השלישי בחוק הכשרות עניינו אפוטרופוסים על פי מינוי. מטרת האפוטרופסות היא להגן על אדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו וזאת על מנת למנוע מצבים של הזנחה וניצול. בימ"ש רשאי למנות אפוטרופוס, בין השאר לקטין, לפסול דין או "לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו" (סעיף 33 (4) לחוק הכשרות). אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס או שהוא רשאי למנות לו אפוטרופוס מוגדר "חסוי". בימ"ש ייתן עדיפות בבחירת אפוט' למי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת החסוי (סעיף 35 (א) לחוק הכשרות). על פי רוב, האפוטרופוס הממונה לחסוי הוא בן משפחה או קרוב אחר של החסוי. אולם, אם אין לאדם קרוב המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה אפשר, על פי החוק, למנות תאגידים פרטיים ועמותות.
סעיף 39 לחוק הכשרות מגדיר את תפקידו של האפוט' – "אפוטרופוס שאינו של קטין או של פסול דין חייב לדאוג לעניינים שנמסרו לו על ידי בית המשפט";
סעיף 41 לחוק הכשרות מגדיר את קנה המידה לאפוטרופסות – "במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין";
סעיף 42 לחוק הכשרות עניינו הקשר עם החסוי – "בענייני האפוטרופסות חייב האפוטרופוס לשמוע את דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר, וניתן לברר דעתו".
מכירת דירה ע"י אפוטרופוס
מכירת דירה ע"י אפוטרופוס – אישור בית המשפט
סעיף 47 לחוק הכשרות קובע כי לצורך מכירה של נכס מקרקעין, אין האפוטרופוס מוסמך לייצג את החסוי, מבלי שבית המשפט אישר את הפעולה מראש. סעיף כמעט זהה, הוא סעיף 20 לחוק הכשרות, המחייב אישור בית המשפט להעברת מכירת מקרקעין של קטין, באמצעות הוריו.
את הבקשה לאישור מכירת דירה של חסוי יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה כאשר האפוטרופוס הכללי הינו המשיב לבקשה. הבקשה צריכה להיות מנוקמת בהתבסס על טובת החסוי. כמו כן, לבקשה יש לצרף פרטה – דיווח ראשוני אודות מצבו הכלכלי של האדם שהוא מונה לשמש לו אפוטרופוס ודוח שמאי.
משרד עורכי דין אביב, שובייב ושות' כאן לשירותכם
לקבלת פרטים נוספים או לקבלת יעוץ בנוגע למכירת דירה ע"י אפוטרופוס – חייגו 09-8914684 ☎