פיצול נחלה – האם אפשר לפצל נחלה ?

בישראל מצויים ישובים חקלאיים רבים הכוללים קיבוצים, מושבים וכפרים שיתופיים. חלק ניכר מישובים אלו מאוגדים במסגרת של אגודות שיתופיות. עניינו של ההליך הנוכחי הוא בזכויות בעלי נחלות במושבים, ועל כן נפנה לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו – 1995, הכוללות הגדרה של מושב עובדים:

"אגודה חקלאית שהיא יישוב נפרד, שמטרותיה כוללות ארגון ההתיישבות של חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה".

23. במרבית המושבים, כמו גם המושבים יוגב ונהלל שהם מושא דיוננו, הבעלות במקרקעין היא של רשות מקרקעי ישראל.

על פי מדיניות מועצת מקרקעי ישראל, שמצאה ביטויה בהחלטה מס' 1 משנת 1965, הוחכרו קרקעות חקלאיות להקמת היישובים החקלאיים בחכירה לדורות לתקופה של 49 שנים, עם זכות לחכירה נוספת של 49 שנים נוספות. עם זאת, החכרת הקרקעות לתושבי היישובים לא הוסדרה במשך שנים רבות בחכירה ישירה.

פיצול נחלה – שלושה סוגי הסכמי חכירה בנחלות:

בספרו, דיני מקרקעי ישראל (מהדורה רביעית, 2009) בעמ' 985, מבהיר המחבר גדעון ויתקון, כי ניתן למצוא שלושה סוגים של הסכמי חכירה ביישובים החקלאיים המשפחתיים:

א.         מושבים וכפרים שיתופיים שהוקמו טרם קום המדינה שבהם ניתן למצוא הסכמי חכירה לדורות ישירים עם חברי היישובים.

ב.         יישובים בהם נכרתו הסכמים דו צדדיים בין האגודות השיתופיות לבין רמ"י. בדרך כלל מדובר בהסכמי שכירות לתקופה קצרה של 3 שנים המתחדשים מעת לעת. במקרים אלו האגודה היא שמתקשרת עם החברים ומעניקה להם זכות שימוש בקרקע. חברי האגודה מחזיקים בקרקע במעמד של בני רשות.

ג.          ישובים בהם נכרתו הסכמים משולשים – הסכמי משבצת שהצדדים להם הם רמ"י, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית. גם הסכמים אלו נכרתו לתקופות שכירות קצרות. חברי האגודה מחזיקים במקרקעין שהועמדו לשימושם כבני רשות בלבד.

פיצול נחלה

האם ניתן לפצל נחלה ?

רשות מקרקעי ישראל קבעה עיקרון שלפיו יש לשמור על שלמות הנחלה ולאסור על פיצולה. עיקרון זה מצא ביטוי גם בנושא של הורשת משק ונקבעו הוראות מיוחדות להעברת זכויות בנחלה ל"בן ממשיך", תוך סטייה מכללי ירושה רגילים.

עיקרון שלמות הנחלה והאיסור על פיצולה, יצר קשיים רבים ובמשך השנים הכירה מועצת מקרקעי ישראל בחריגים לעיקרון. בשנת 1992 אושרה הוראה מס' 62, האגף החקלאי של מנהל מקרקעי ישראל, המאפשרת פיצול נחלה וצירוף מגרש לנחלה.

על פי הוראה זו נקבע כי תינתן אפשרות להפרדת מגרש מגורים מנחלה (סעיף ז' לחלק הכללי). עם זאת הוראת הנוהל קבעה מגבלות רבות על הפרדת מגרש. בין היתר נקבע כי שטח המגרש שיופרד לא יעלה על 500 מ"ר אלא בנסיבות שבהן בשל קיומו של מבנה יהיה צורך בחריגה משטח מקסימלי זה; לאחר הפרדת מגרש לא תותר בניית יחידת מגורים שנייה בנחלה ועוד

האפשרות לפיצול והפרדת המגרש למגורים מנחלה נקבעה  גם בהחלטות שונות של מועצת מקרקעי ישראל. אמנם חלק מהחלטות אלו שונה או בוטל, אולם בסופו של יום הוכרה האפשרות להפרדה ולפיצול (ראו החלטה 979 מיום 27.3.2007; החלטה 1155 מיום 6.7.2008; החלטה 1355 מיום 31.3.2014; החלטה 1399 מיום 18.11.2014; החלטה 1464 מיום 18.4.2016) (ראו גם החלטות בית המשפט העליון בנוגע לתקפן של ההחלטות בבג"צ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל [פורסם בנבו] (9.6.2011)).

לפני כל פיצול כאמור נדרשת הסכמה של רשות מקרקעי ישראל. הסכמה זו מותנית בתשלום ובחתימה על הסכם חכירה מהוון של המגרש. חתימה שכזו מותנית גם בתשלום דמי חכירה מהוונים על ידי החוכר ומס רכישה לרשות המיסים, לכן יש לקבל ייצוג משפטי מעורך דין המתמחה בתחום הנחלות.

משרד עורכי דין אביב, שובייב ושות' כאן לשירותכם

לקבלת פרטים נוספים או לקבלת ייעוץ בנוגע לפיצול נחלה  – חייגו 09-8914684 ☎

*מידע זה הינו מידע כללי בלבד ולא משמש כייעוץ משפטי.