עורך דין הוצאה לפועל בחדרה – עו"ד הוצאה לפועל חדרה

עורך דין הוצאה לפועל בחדרה – קבלת הפטר בהוצאה לפועל – מחיקת חובות – הפטר

סימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, שעניינו "הפטר לחייב מוגבל באמצעים" הוסף לחוק במסגרת תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל שמטרתו סיוע לחייבים מוגבלים באמצעים, אשר חובותיהם אינם עולים על 800,000 ₪, לפתוח פרק חדש בחייהם וזאת בתנאי שעמדו בתנאי הסף הקבועים בסעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל:

"רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות סימן זה, לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים (בסימן זה – בקשת הפטר), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור בסעיף 69י15 (בסימן זה – צו הפטר), אם מתקיימים כל אלה:

(1)        המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;

(2)        בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני-הפטר, על 800,000 שקלים חדשים;

(3)        אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה;

(4)        החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי סעיף 69ז, בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר;

(5)        אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה בפקודת פשיטת הרגל שתלויה ועומדת לגבי החייב;

(6)        במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר –

(א)       לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;

(ב)        החייב לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי הפקודה האמורה;

(ג)        לא ניתן לחייב צו הפטר לפי פקודת פשיטת הרגל.

(ב)        על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף קטן, אם שוכנע כי החייב לא עמד בצו כאמור בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו".

עורך דין הוצאה לפועל חדרה –

עורך דין הוצאה לפועל חדרה

ההבדל בין קבלת הפטר בהוצאה לפועל לבין קבלת הפטר לפי פקודת פשיטת רגל:

אין זו הדרך היחידה בה יוכל חייב לזכות בהפטר והוא רשאי לפתוח בהליכי פש"ר על פי פקודת פשיטת הרגל שבסופם, ככל ויעמוד בתנאים הקבועים בדין, יכול וינתן לו צו הפטר, כאשר צו הפטר מכח חוק ההוצל"פ וצו הפטר מכח הליכי פשיטת רגל תוצאתם זהה.

אולם, בעוד שבהליכי הפטר עפ"י חוק ההוצאה לפועל נדרש החייב לעמוד בתנאי סף שאינם נדרשים לשם קבלת הפטר על פי פקודת פשיטת הרגל, הליך ההפטר עפ"י חוק ההוצאה לפועל מקל עם החייב באופן שאינו נדרש לפתוח בהליך נוסף של פשיטת רגל, אלא לקבלו במסגרת ההליך בו הוא נמצא – הוצאה לפועל, ובלבד שכאמור, עמד בתנאי הסף המחמירים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל (ראו דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה)(הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015, ה"ח 933, 8.7.15).

הבדל נוסף בין הליכי ההפטר עפ"י חוק ההוצאה לפועל לבין הליכי ההפטר מכח פקודת פשיטת הרגל הוא בהיקף שיקול הדעת המסור למותב הדן בהליך.

עפ"י חוק ההוצאה לפועל שיקול הדעת של כב' רשם ההוצאה לפועל אינו רחב. המקום היחיד בו רשאי רשם ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת ולהעניק צו הפטר למרות שהחייב אינו עומד בתנאי סף הקבוע בחוק הינו בכל הנוגע לאי עמידת החייב בצו תשלומים בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה וגם אז רק מקום שאי העמידה בצו התשלומים נבעה "בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי של החייב שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו".

לעומת זאת, בהליכי פשיטת רגל המתנהלים בבית המשפט המחוזי עפ"י פקודת פשיטת הרגל, מוקנה לבית המשפט המחוזי שיקול דעת נרחב וכן מוענקות לו סמכויות נרחבות לניהול ההליך, לרבות במימוש נכסים בבעלות החייב, אמצעים שאינם קיימים במערכת ההוצאה לפועל שהינה, בעיקרה, גוף מנהלי (גם בעניין זה ראו דברי ההסבר בהצעת החוק).

משרד עורכי דין אביב, שובייב ושות' כאן לשירותכם

לקבלת פרטים נוספים או לקבלת יעוץ  – חייגו 09-8914684 

*מידע זה הינו מידע כללי בלבד ולא משמש כיעוץ משפטי.

עורך דין הוצאה לפועל חדרה