רשלנות מקצועית של עורך דין מקרקעין

רשלנות מקצועית של עורך דין מקרקעין יכולה להתרחש כאשר עורך הדין אינו ממלא את חובותיו המקצועיות כלפי הלקוח, וכתוצאה מכך נגרם נזק כלכלי או משפטי. רשלנות כזו יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים, כגון:

דוגמאות לרשלנות מקצועית של עורך דין מקרקעין:

1. העברת בעלות שגויה – אי ביצוע רישום נכון של הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ("הטאבו"), במנהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת.

2. אי גילוי חובות או שעבודים – עורך דין שלא בדק היטב את מצבה המשפטי של הנכס, כגון קיומם של עיקולים, חובות, הערות אזהרה או שעבודים על הנכס.

3. התרשלות בעריכת חוזה – ניסוח לקוי של חוזה מכר, השכרת נכס או הסכם שיתוף, שעלול להוביל למחלוקות משפטיות או להפסד כספי.

4. העדר ייעוץ בנוגע למיסוי מקרקעין – אי יידוע הלקוח על חבות המס הכרוכה בעסקה (כגון מס רכישה, מס שבח, היטל השבחה), מה שעלול לגרור תשלומים בלתי צפויים.

5. אי הגשת מסמכים בזמן – איחור בהגשת מסמכים לרשויות, דבר שעלול לגרום לאובדן פטורים ממס או קנסות מיותרים.

6. ניגוד עניינים – ייצוג של שני צדדים בעסקה בניגוד לאתיקה המקצועית וללא גילוי נאות.

7. אי בדיקת תוכנית בניין עיר (תב"ע) – אי בדיקה של זכויות הבנייה או מגבלות בנייה על הנכס, דבר שעלול למנוע מהלקוח לנצל את הנכס כנדרש.

מה ניתן לעשות במקרה של רשלנות מקצועית?

• בדיקה משפטית – מומלץ לפנות לעורך דין מומחה ברשלנות מקצועית או דיני נזיקין כדי לבחון אם קיימת עילה לתביעה.

• תלונה ללשכת עורכי הדין – ניתן להגיש תלונה נגד עורך הדין ללשכת עורכי הדין בישראל בגין התנהלות לא תקינה.

• תביעה אזרחית – אם נגרם נזק כספי, ניתן להגיש תביעה נזיקית לבית המשפט ולדרוש פיצוי.

• יישוב סכסוך מחוץ לבית המשפט – במקרים מסוימים ניתן להגיע להסכם פשרה עם עורך הדין.

אם מדובר במקרה ספציפי, אוכל לסייע לך להבין את האפשרויות המשפטיות שלך בצורה מפורטת יותר.