עורך דין ליישובים קהילתיים

מהו יישוב קהילתי?

יישוב קהילתי הוא סוג ייחודי של התיישבות המתאפיין בקשרים חברתיים חזקים, שיתוף פעולה, ואורח חיים שיתופי. היישובים הקהילתיים מגוונים מאוד, החל מקיבוצים ומושבים ועד לקהילות אקולוגיות ויישובים עירוניים קהילתיים.

מערכת החוזים בקשר ליישובים קהילתיים ביהודה ושומרון :

המתכונת המשפטית המסדירה את פעילות ההסתדרות הציוגית באמצעות החטיבה להתיישבות באזור יהודה ושומרון הינח הספמי הרשאה אשר נחתמו בין הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי באזור יו״ש (להלן: ״הממונה״) לבין ה הסתדרות הציונית (להלן־ ״הסכמי ההרשאה״). בהסכמי הרשאה אלה באים לידי ביטוי תפקידיה של ה הסתדרות הציונית לשמש כמוסד מיישב אשר מטרתו לתכנן, להקים, לפתח ו לבסס ישובים אשר הקמתם אושרה בהחלטות ממשלה בחן נקבע כי ההסתדרות הציונית תהא אחראית ל הקמת אותם ישובים.

במסגרת חוזה בר רשות ביהודה ושומרון נכתב במפורש כי המתיישבים מקבלים לשימושם מההסתדרות הציונית את המגרש בישוב כבני רשות וזאת בין היתר בהתאם להתחייבותם לבנות בית מגורים על המגרש במועד הקבוע בחוזה בר רשות ולהתגורר בבית המגורים בדרך קבע.

מערכת החוזים בקשר ליישובים קהילתיים ברמת הגולן, הגליל והנגב:

בכל הנוגע לישובי רמת הנולן, ישובי הגליל וישובי הנגב הנמצאים תחת אחריותה של ההסתדרות הציונית אשר פועלת ל קידום ההתיישבות באזורים אלה, יש להבחין בין ישובים אשר הינם ישובים חקלאיים לבין ישובים אשר הינם ישובים קהילתיים.

בישובים החקלאיים השיתופיים (מושבים, קיבוצים, מושבים שיתופיים) הנמצאים ב רמת הגולן, בגליל ובנגב מוסדר השימוש ב קרקע באמצעות חוזה שכירות משולש הנחתם בין רשות מקרקעי ישראל לבין ההסתדרות הציונית לבין האגודה. במסגרת חוזח השכירות התלת צדדי מוסרת ההסתדרות הציונית ב הסכמת רשות מקרקעי ישראל את משבצת הקרקע כהגדרתה בחוזה זה, לשימושה של האגודה בתורת בת רשות בלבד לתקופה של שלוש שנים וזאת לצורך המטרות המפורטות בחוזה.

בהתאם לחוזה השכירות התלת צדדי, ההסתדרות הציונית אינה רשאית להעביר שטח המוקצה לשימושה על ידי רשות מקרקעי ישראל  לישוב כ זה או אחר מבלי ל קבל את הסכמת רשות מקרקעי ישראל לכך. לאתר שמתקבלת ה סכמת רשות מקרקעי ישראל  מוסרת ההסתדרות הציונית את השטח שהוקצה לה לשימושה של האגודה (הישוב) ומדווחת לרשות מקרקעי ישראל כי השטח אכן הוקצה לאגודת במעמד של בר רשות. בהמשך, מתקשרת ההסתדרות הציונית בהסכם דו צדדי עם המתיישב במסגרתו מוענקת למתיישב זכות בר רשות ב קרקע  ואף הקצאה זו מדווחת על ידה לרשות מקרקעי ישראל.

באשר לישובים הקהילתיים הנמצאים באזור ר מת הגולן, הגליל והנגב, בישובים אלו נחתמים הסכמי הרשאה לפיתוח בין רמי׳י לבין ה הסתדרות הציונית(להלן: ״הסכמי ההרשאה לפיתוח״) ובנוסף נחתמים חוזים עם המתיישב – ח וזה פיתוח ״משולש״ הנחתם בין רמ״י לבין ה הסתדרות הציונית לבין המתיישב (להלן: ״חוזה הפיתוח״) ו בתום שלב הפיתוח, חוזה חכירה אשר נ חתם בין רמ״י לבין המתיישב.

במסגרת ה סכמי ההרשאה לפיתוח מוסרת רמ״י להסתדרות הציונית א ת ה חזקה במשבצת הקרקע בתור בת רשות בלבד וזאת לתקופה של 7 שנים שבמהלכן על ה הסתדרות הציונית לתכנן, לפתח ולאכלס א ת היישוב חוזה הפיתוח המשולש מסדיר את מעמדו של המתיישב בקרקע וקובע, בין יתר, כי ההסתדרות הציונית ב הסכמת רמ״י מ וסרת למתיישב א ת ה חוקה ב קרקע וזאת כבד דשות בלבד ועל מנת להגשים א ת מטרות ההתיישבות המפורטות בחוזה זה ו בהסכמי ההרשאה לפיתוח. ב תום ת קופת חוזה הפיתוח נחתם, כאמור חוזה החכירה בין המתיישב לבין רמ״י, בדרך כלל לתקופה של 49 שנים, במסגרתו מוקנית למתיישב זכות חכירה ב קרקע וזאת בכפוף ל תנאים והגבלות הקבועים בחוזה החכירה.

למה עורך דין ליישובים קהילתיים?

יישובים קהילתיים מתמודדים עם מגוון רחב של סוגיות משפטיות ייחודיות, המצריכות ידע וניסיון ייעודי. עורך דין המתמחה ביישובים קהילתיים יכול לספק ללקוחותיו ייעוץ משפטי מקיף בכל הנוגע להיבטים המשפטיים של הקמת היישוב, ניהולו, והתפתחותו.

מה מחפש לקוח בעורך דין ליישובים קהילתיים?

• ידע וניסיון: הבנה מעמיקה של החקיקה הרלוונטית, ניסיון בטיפול בסוגיות משפטיות ייחודיות ליישובים קהילתיים, והיכרות עם השוק.
• זמינות ונגישות: זמינות גבוהה ללקוח, יכולת להעניק מענה מהיר לשאלות, ונגישות למידע משפטי רלוונטי.
• יכולות תקשורת: יכולת להסביר נושאים משפטיים מורכבים בשפה ברורה ופשוטה, יכולת להקשיב לצרכי הלקוח, ולעבוד בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים בקהילה.
• גישה הוליסטית: הבנה כי סוגיות משפטיות ביישוב קהילתי הן חלק ממכלול רחב יותר, והיכולת לספק פתרונות משפטיים המתחשבים בהיבטים החברתיים, הכלכליים, והסביבתיים של הקהילה.

כיצד לבחור עורך דין ליישובים קהילתיים?

• בדקו המלצות: בקשו המלצות מחברים, מכרים, או מעורכי דין אחרים.
• בדקו התמחות: ודאו כי לעורך הדין ניסיון מוכח בטיפול בסוגיות משפטיות הקשורות ליישובים קהילתיים.
• בדקו זמינות: ודאו כי עורך הדין זמין ונגיש, ויכול להקדיש את הזמן הדרוש לטיפול בתיק שלכם.
• בדקו עלויות: השוו בין הצעות מחיר של עורכי דין שונים, ובחרו את ההצעה המתאימה ביותר לתקציב שלכם.

לסיכום

עורך דין ליישובים קהילתיים הוא שותף חשוב להצלחת הקהילה. בבחירת עורך דין, יש לשים דגש על ידע, ניסיון, זמינות, ויכולות תקשורת. עורך דין טוב יכול לסייע ליישוב הקהילתי להתמודד עם מגוון רחב של אתגרים משפטיים, ולהבטיח את קיומה וצמיחתה לאורך זמן.

משרד עורכי דין אביב, שובייב ושות' כאן לשירותכם

לקבלת פרטים נוספים או לקבלת ייעוץ משפטי  – חייגו 09-8914684 ☎

*מידע זה הינו מידע כללי בלבד ולא משמש כיעוץ משפטי.