מקרקעין:
המפקח על הבתים המשותפים בעל הסמכות להכריע בסכסוכים בין בעלי דירות גם בפרויקטים של תמ"א 38 לפי חוק המקרקעין ( חיזוק בתים מפני רעידות אדמה). בין היתר, מוסמך המפקח לדון בגררא גם בשאלות קנייניות.
( ע"א 3700/15 אורי רוט נ' מיכל עגנון, מיום 28.06.2016 )
כאשר הצדדים לא הסכימו על מועד חדש למסירת הדירה, הקבלן לא יכול לדחות את מועד המסירה ללא מתן פיצויים ולכן ההתניה הפוטרת את הקבלן מתשלום הפיצוי הינה תניית פטור המנוגדת להוראות המחייבות של סעיף 5א לחוק המכר.
(רע"א 6605/15 אילנה שמש ואח' נ' ספייס בניה ויזמות, מיום 21.2.2016)
אי אפשר לרשום הערת אזהרה על זכויות בנייה המיועדות לניוד. הערת אזהרה נרשמת בגין התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין. עסקאות בזכויות בנייה, שתכליתן לנייד זכויות בנייה מנכס אחד לנכס אחר, אינן "עסקאות במקרקעין" ואי אפשר לרשום עליהן הערת אזהרה.
(ע"א 467/14 שטינברג נ' חברת לילינבלום 13, מיום 9.9.15)
תכנון ובניה:
בפסק דין דרמטי של בית המשפט העליון בוטלה "הלכת קנית" ונקבע כי במידה ואושרה תוכנית משביחה על קרקע המוחזקת על ידי יזם בתקופת הסכם פיתוח, על היזם יהיה לשלם היטל השבחה.
(ע"א 7084/13 בר יהודה בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון, מיום 10.05.16)
לוועדה המקומית לתכנון ובניה אין סמכות לדרוש מיזם תכנית להפקיד בידיה כתב שיפוי עבור פיצויים בגין תביעות לירידת ערך ובכך להעביר אליו את נטל הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.
(ע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה – ראשון לציון, מיום 15.12.2016)
מיסוי מקרקעין:
דיירים החליטו להרוס את הבניינים שלהם ולבנות במקומם בניינים חדשים במסגרת פרויקט תמ"א 38/2. לצורך כך, התקשרו עם יזם בחוזה שלפיו מכרו לו חלק מזכויותיהם במקרקעין, בתמורה לדירות חדשות בבניינים שיוקמו. כלומר, הדיירים והיזם הם צדדים לעסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי. השאלה להכרעה: האם המערערים זכאים לפטור ממס שבח בגין מכירת הזכויות, מכוח סעיף 6(א) לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן: הוראת השעה)? הן המשיב והן דעת הרוב בוועדת הערר ענו על כך בשלילה בסברם כי הפטור בסעיף 6 מוענק רק למי שמכר את מלוא זכויותיו, ולא למי שביצע עסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי. בית המשפט העליון קיבל את הערעור של הדיירים וקבע כי ניתן וראוי לפרש את סעיף 6 להוראת השעה כך שיחול גם על עסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי. שכן, המשמעות הכלכלית של עסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי דומה לעסקת קומבינציה מסוג מכר מלא ולכן אין הצדקה עניינית להבחנה בין העסקאות לצורך הוראת סעיף 6 להוראת השעה.
(עא 1827/15 אילן זיונץ נ' מנהל מיסוי מקרקעין מרכז, מיום 31.01.2017)
נקבע כי שכר טרחת עורך דין שמשולם על ידי רוכשי דירה חדשה מקבלן לעורך הדין של הקבלן, עבור רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), יתווסף לשווי העסקה לצורך החיוב במס רכישה.
(ע"א 6895/15 בט נ' מנהל מיסוי מקרקעין – אזור חיפה, מיום 7.7.16)
אם אדם רכש מקרקעין ולאחר מכן מכר אותם, "שווי המכירה" בעסקה הראשונה הוא "שווי הרכישה" בעסקה השנייה, גם אם התברר למפרע שהשווי הריאלי היה שונה. מס שבח מחושב לפי עליית הערך של הזכות במקרקעין – כלומר, ההפרש בין "שווי המכירה" לבין "שווי הרכישה", בניכוי ההוצאות הרלוונטיות. עקרון רציפות המס קובע כי אם אדם רכש זכות במקרקעין ולאחר מכן מכר אותם, "שווי המכירה" בעסקה הראשונה יהיה "שווי הרכישה" בעסקה השנייה. כך יהיה גם אם מאוחר יותר התברר ששווי המכירה בעסקה הראשונה לא שיקף נכונה את השווי הריאלי של הזכות.
(ע"א 7699/13 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ' פינת פלורנטין, מיום 8.12.15)
הוצאה לפועל:
אם הוצא צו הבאה לחייב, יובא החייב ללשכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מעצרו. עם זאת, אם רשם ההוצאה לפועל שלפניו מתנהל התיק, סבור שקיים יתרון לעריכת חקירת היכולת במעמד הזוכה, הוא רשאי להורות כי במסגרת צו ההבאה יובא החייב לפניו, ולא ללשכה הסמוכה למקום מעצרו.
(רע"א 208/15 סיירוקס נ' אבו ג'בל, מיום 26.4.15)