עורך דין קבוצות רכישה – מה היא קבוצת רכישה?
מדובר בהתארגנות של מספר אנשים פרטיים הרוכשים יחד את הקרקע ובונים יחד את הבניין, כאשר לכל אחד מוקצה מראש חלקו הסופי בבניין. התארגנויות כאלו הפכו לתופעה רווחת בשל היתרונות הכלכליים הגלומים בכך אולם יש מי שמסתייג מהן בשל החסרונות הכל כפי שנדון בהמשך.
בשונה מהעסקה ה"מסורתית", שבה רוכש מתקשר בהסכם עם קבלן או יזם שהוא בעל הזכות במקרקעין והוא המוכר דירה/ נכס עסקי מבונה ומוגמר, הרי שבקבוצת רכישה ההתקשרות לקבלת מבנה גמור נעשית במערכת חוזים מפוצלת במסגרתה הרוכש בקבוצה מתקשר עם גורמים נפרדים שכל אחד מהם "מנפק" רק חלק מהזכויות והשירותים נשוא המבנה הגמור. אולם קיומם המשולב של החוזים מביא את הרוכש בקבוצה לקבלת זכויות בנכס בנוי[1].
חברי קבוצת רכישה קובעים בהסכם ביניהם מנגנון חוזי שלם ומפורט שאמור להביא אותם עד למוצר המוגמר- דירת מגורים או מבנה עסקי. חבר בקבוצה אינו יכול לסגת ממנגנון זה ולהחליט שהוא נשאר רק עם קרקע ובמובן זה כל אחד מחברי הקבוצה רוכש חלק יחסי מהמוצר המוגמר.
קבוצות הרכישה מתארגנות בדרכים שונות. בעבר, היקף קבוצות הרכישה היה נמוך בהרבה והוא התמקד באותן קבוצות בעלות אופי הומוגוני (חברים/קבוצות של אנשי צבא קבע/עובדי היייטק וכד'). עם זאת, בשנים האחרונות הפכו קבוצות הרכישה למכישר מרכזי בשוק הנדל"ן במסגרתו מתקשרים לעיתים מאות רוכשים בקבוצת רכישה בעלת אופי הטרוגני באמצעות גורם המשווק ומארגן את הקבוצה במספר מודלים אליהם נתייחס בהמשך.
השלבים המקובלים בהתארגנות של קבוצת רכישה המתארגנת באמצעות גורם יזמי הינם כדלהלן:
ראשית מאתר הגורם המארגן את המגרש ורוכש אופציה לרכישתו. לאחר מכן, פונה הגורם המארגן לאדריכל הבוחן את התוכניות החלות על המגרש מבחינת זכויות הבנייה המוקנות למגרש ומספר הדירות שניתן לבנות עליו. האדריכל מכין סקיצות אפשריות ולעיתים אף מפרט טכני ראשוני. בשלב שלישי, דואג המארגן להכין דו"ח כלכלי הבוחן את כדאיות הפרוייקט על מנת להציגו לחברי הקבוצה ולבנק המלווה. בשלב הרביעי, מתבצע השיוק של הפרוייקט. השיווק נעשה לעיתים מפה לאוזן ולעיתים בדומה לשיווק קבלני בעיתון ובאינטרנט. לאחר מכן יושלם רישום חברי קבוצת הרכישה והחתמתם על חוזים אחידים המבטיחים את זכויותיהם וחובותיהם של החברים בקבוצת הרכישה. החוזים כוללים לרוב את העלות המשוערת של הדירות ואת גודלן. כמו כן נקבע מנגנון לחלוקת הדירות העתידיות בין חברי הקבוצה. אגד החוזים עליהם חותמים הרוכשים כולל, בין השאר, חוזה לרכישת המגרש מהבעלים והסכם שיתוף בין כל חברי הקבוצה.
הסכם השיתוף הוא ההסכם המרכזי המסדיר ומגדיר את מערכת היחסים בין השותפים לבין עצמם במטרה להסדיר את כל הסוגיות העשויות להתעורר במהלך הבנייה עד להשלמת השירה ומסירתה לכל אחד מחברי הקבוצה. לעיתים נקבע בהסכם השיתוף מנגנון עתידי לחלוקת הדירות בין חברי הקבוצה ולעיתים ניתן למצוא כבר בהסכם השיתוף חלוקה של הדירות.
הסכם השיתוף חייב לקבוע את מוסדות הקבוצה (האורגנים השונים של הקבוצה) מנגנוני ההכרעה והמניין החוקי לקבלת החלטות. בקבוצות רכישה שונות ניתן למצוא מנגנונים שונים. אחד המנגנונים הוא בחירת נציגות, אשר היא אמונה על קבלת החלטות שוטפות ואילו כאשר מדובר בהתקשרויות מהותיות הוא מביאן לאישור כל חברי הקבוצה. ההחלטות מתקבלות על פי מנגנון הקבוע גם הוא בהסכם בין חברי הקבוצה. לעיתים מסתייעות הקבוצות בקבלת החלטות בגורם המארגן. על עבודת הנציגות מפקח לפעמים ועדת ביקורת המורכבת מחברי הקבוצה.
בנוסף, מסדיר הסכם השיתוף את התחייבויות חברי הקבוצה לגבי המימון. לעיתים כבר במקביל להסכם השיתוף נחתם הסכם בין חברי הקבוצה לבנק המלווה. הליווי הבנקאי נועד להבטיח שהפרויקט לא יתעכב בשל העדר מזומנים או בשל הפרת חובת התשלום שנטל על עצמו כל אחד מחברי הקבוצה.
סעיפים חשובים נוספים בהסכם השיתוף הינם הסעיפים המפקיעים מחברי הקבוצה "אגד זכויות" לתקופת הבנייה כגון:
הזכות לבטל את רכישת הזכויות במקרקעין. הזכות לדרוש פרוק השיתוף במקרקעין. הזכות לעכב את מימוש הבנייה עקב קשיי מימון בלתי צפויים שהם נקלעו אליו. הזכות לשעבד את המקרקעין בתקופה שעד סיום הבנייה (למעט לטובת הבנק המלווה). הגבלת הזכות לממש את זכויות היחיד בקבוצה (דהיינו – למכור את זכויותיו) אלא לאחר קבלת הסכמת הקבוצה באמצעות הנאמן/המארגן.
במקביל חותמים חברי קבוצת הרכישה על יפויי כוח. חתימה על יפויי כח הוא האמצעי להבטחת ההתחייבויות שלוקחים על עצמם הרוכשים עם כניסתם לקבוצת הרכישה. ייפוי הכח ניתן לאחד מהגורמים המקצועיים המלווים את הקבוצה כדוגמת המארגן, הוועד המנהל או הבנק לשם סיום הפרוייקט .
קבוצות הרכישה פועלות בשנים האחרונות במסגרת שני מודלים עיקריים[2]:
המודל הראשון
הוא, ניהול וליווי קבוצת הרכישה על ידי המארגן עד להשלמת הפרויקט[3]. על פי שיטה זו מלווה המארגן את כל שלבי הפרויקט, ומעורב מאוד בפרויקט. הוא מאתר את הקרקע, מברר זכויות בניה, מכין תכנון מוקדם, מכין אומדן עלויות הפרויקט, מארגן את חברי הקבוצה, מכין את המסגרת המשפטית להתארגנות הקבוצה, מפקח על ביצוע הפרויקט, מארגן את הליווי הבנקאי, ומלווה את הפרויקט עד להשלמתו ורישום הזכויות ע"ש חברי הקבוצה. במודל זה ישנה הקפדה (פורמאלית) על כך שההכרעה לגבי ההחלטות החשובות (אישור התכנון הסופי, בחירת אנשי המקצוע, מחירי ההתקשרות וכיוצא בזה) תתבצע באמצעות הנציגות וחברי הקבוצה ולא באמצעות הגורם המארגן. כמו כן, ישנה הקפדה (פורמאלית) כי הסיכונים והסיכויים השונים במודל זה (כגון: מחיר הדירה, מועד המסירה, שינויים אפשריים בתכנון ) יוותרו בידי חברי הקבוצה.
המודל השני
כולל את המארגן רק עד לשלב החץימה על הסכם השיתוף על ידי חברי הקבוצה. הגורם המארגן מאתר את קרקע, מכין את מסגרת ההתקשרות, הכוללת בדרך כלל גם מנגנון של הסכם אופציה מול בעל הקרקע, "מגייס" את חברי הקבוצה, אולם לאחר החתימה על הסכם המכר עם בעל הקרקע ועל הסכם השיתוף, המארגן פורש והקבוצה ממשיכה להתנהל לבדה מול הקבלן המבצע והיועצים השונים עד להשלמת הפרויקט. נמצא, כי ]עמים רבות נשמרת הזיקה של הגורם המארגן לקבוצה בכך שהוא מצטרף כאחד מחברי הקבוצה.
יתרונות וחסרונות ברכישת דירה באמצעות קבוצת רכישה
היתרון העיקרי בקבוצת הרכישה הוא החסכון בהוצאות. חסכון זה בא לידי ביטוי ברכיב הרווח היזמי שנחסך, ברכיב המיסוי המופחת (לפחות בעבר) ובחסכון בעלויות המימון והשיווק.
החסרון העיקרי בקבוצת הרכישה הוא חוסר הודאות האופף את כל רכיבי העסקה וההתקשרות, החל מחוסר הודאות לגבי העלות הסופית של הדירה וכלה בחוסר הודאות לגבי המיסוי של העסקה.
להלן נתייחס ליתרונות והחסרונות האמורים וכן ליתרונות נלווים (כגון שליטה על חברי הקבוצה, שליטה על התכנון והביצוע) ולחסרונות נוספים, כגון סיכונים להם חשוף החבר בקבוצת הרכישה.
ראשית כל נבחן האם אכן מדובר בחסכון ניכר בהוצאות. על פניו, הכוונה של חברי הקבוצה הינה להנות מהרווח היזמי במקום הקבלן. ההערכות הן שרווח יזמי עומד על בין 15% ל- 20%. על כן, לכאורה, הסרת הקבלן מהמשוואה מוזילה את עלות הדירה בשיעור זהה. אלא – שאמדן זה אינו מדוייק ממספר סיבות:
הראשונה הינה, כי לקבלן יש ידע מקצועי, ניסיון וקשרים המאפשרים לו להוזיל את עלויות הבנייה. הקבלן אף רוכש חומרים בכמויות גדולות יותר מספקים, דבר המוזיל גם הוא את העלויות.
השנייה הינה, כי לחברי הקבוצה יש עלויות נלוות המכרסמות ברווח היזמי. אחת העלויות היא תשלום לגורם המארגן. אותו גורם מארגן זכאי לתמורה בהתאם לסיכום עימו. לרוב, מדובר על רווח של מספר אחוזים מכל אחד מרכיבי העסקה.
עלות נוספת נובעת ממרכיב הזמן. קיים סיכון (מוכח) שבניה במסגרת קבוצת רכישה תימשך זמן רב יותר מבניה של קבלן. זאת הן בשל העדר מיומנות, הן בשל הצורך לקבל הסכמה של מספר רב של אנשים לכל מהלך והן כתוצאה מקשיים לא צפויים המתעוררים תוך כדי הבנייה. התארכות תקופת הבנייה עולה כסף לחברי הקבוצה, שכן כל חודש בו נדחה מועד ההשלמה מחייב את הרוכש לשלם שכר דירה במקום אחר או להפסיד שכר דירה מהדירה הצפויה.
עלות נוספת אשר נהוג להתעלם ממנה, נובעת מתשלום עודף בגין מרכיב הקרקע. הנתונים מלמדים, כי בשל החיסכון הצפוי (לכאורה) במס ובעלויות שיווק, היו מוכנים חברי קבוצת הרכישה לשלם יותר עבור הקרקע. כך לדוגמא עולה ממספר שומות מכריעות אשר דנו בשווי הקרקע לצורך גביית היטל השבחה. באחת השומות, שאף אושרו על ידי ועדת הערר לתכנון ובניה, נמצא, כי הפער הינו בגובה של 17.5% מערך הקרקע[4]:
"ההסבר שנותן השמאי המייעץ נעוץ בכך שהמחיר שנקבע מושפע מהעובדה כי מדובר בקונה מיוחד – קבוצת רכישה. הסבר זה גם מגובה בנתונים אשר מראים כי המחירים שמציעה קבוצת רכישה גבוהים משווי השוק.
אנו סבורים כי מדובר בהסבר שמאי הגיוני אשר לא נפל בו פגם מהותי או יוצא דופן המצדיק או המאפשר את התערבות ועדת הערר.
אלא, שכאמור, השמאי המייעץ מסביר כי פער של 17.5% בין עסקאות של קבוצות רכישה לשווי שוק הינו פער סביר, כאשר במכרזי מינהל שהוצגו ממקומות אחרים נמצא אף פער גדול יותר".
בשומה מכרעת אחרת[5], דנה השמאית המכריעה גבע בלטר, בסיבת הפער בין מחיר הקרע ברכישה על ידי קבלן למחיר הקרקע ברכישה על ידי קבוצת רכישה, כדלהלן:
"שמאי המבקשים טענו כי לצורך קביעת השווי של הקרקע הנדונה, יש לבצע התאמה (הפחתה) של המחיר שהתקבל במכרז בקרקע הנדונה , בגין העובדה כי העסקה משקפת מחיר גבוה ממחיר השוק מאחר ובוצעה ע"י קבוצת רכישה.
לטענת שמאי המשיבה הטיעון שקבוצת רכישה משלמת יותר בשווי הקרקע מאשר יזם רגיל גם באם היא נכונה, הרי היא מתקזזת ברובה עם היקף העיסקה במונחים כספיים.
בחנתי את ההבדלים בין קבוצת רכישה לבין קבלן/יזם המשפיעים על התמורה (המחיר) שתציע קבוצת הרכישה לקרקע …
בשיקלול היתרונות והחסרונות של קבוצות רכישה לעומת קבלן , אני מעריכה כי קבוצת רכישה תוכל להציע מחיר גבוה יותר לקרקע במכרז ולפיכך לצורך קביעת שווי הקרקע יש לבצע הפחתה. אני מעריכה את ההבדל בעיקר בחסכון בהוצאות השיווק.
הוצאות השיווק מוערכות בכ – %2.5 משווי הפרויקט כגמור ללא מע"מ לכן ביחס לשווי הקרקע אני מעריכה כי מדובר בעלות של כ – %5 אותן יכולה קבוצת הרכישה ל"גלגל" לשווי הקרקע".
עוד חשוב לזכור, כי כאשר רוכשים דירה מקבלן משלמים עבורה סכום סופי קבוע וכן מסכמים מראש אף את עלות השינויים שניתן לבקש בעת הבנייה. עם זאת, כאשר רוכשים במסגרת קבוצת רכישה, עלויות הבניה עלולות להשתנות, הן בשל העלויות במשק והן בשל בחירת החומרים תוך כדי הבנייה. זאת הואיל ובקבוצת הרכישה לא נמכר מוצר מוגמר אלא נבחרים חומרי הבנייה, הריצוף, המטבח וכיוב' תוך כדי הבניה. לשם הדוגמא – אם הברזל מתייקר כאשר הדירה נרכשה מקבלן, הרי שהקבלן סופג את ההתייקרות. אם הברז מתייקר כאשר הדירה נבנית על ידי קבוצת רכישה, יש סיכון שחברי הקבוצה יאלצו לספוג את העלות (אלא אם הספיקו להתקשר עם קבלן מבצע, ובהסכם עימו קבעו מחיר סופי).
רכיב נוסף של חסכון הקיים לכאורה ברכישת דירה באמצעות קבוצת רכישה הינו החסכון במס – לפני התיקון לחוק, אשר יתואר בהמשך, נהנו חברי קבוצת הרכישה גם מחסכון במס, כפי שיתואר להלן:
החסכון במע"מ נבע מכך שבמקרה בו הקרקע הנרכשת על ידי חברי הקבוצה, שהינם אנשים פרטיים, נמכרת על ידי אדם פרטי, אשר אינו מסווג לצרכי חוק מע"מ כעוסק, לא תהא חבות במע"מ על מרכיב הקרקע והמע"מ ישולם רק על מרכיב שירותי הבניה.
החסכון במס רכישה נובע מכך שבעוד שברכישת דירה מקבלן – ישנן שתי עסקאות החבות במס רכישה: מס הרכישה של הקבלן בגין רכיב הקרקע ומס הרכישה של הרוכש לגבי הדירה הגמורה הרי שבעת רכישה באמצעות קבוצת רכישה משולם מס רכישה פעם אחת בלבד על מרכיב הקרקע.
אלא, שגם רכיב חסכון זה לא תמיד הוכיח את עצמו במלואו.
ראשית – מי שזו דירתו היחידה, לא היה משלם מס רכישה כלל לו היה קונה דירת מגורים (או שהיה משלם מס מופחת מאד – תלוי בשווי הדירה). על כן מצבו של רוכש זה זהה בעת רכישת הדירה מקבלן ורכישת הדירה במסגרת קבוצת הרכישה, כאשר ההנחה הינה שמס הרכישה בגין רכיב הקרקע גולם על ידי הקבלן במחיר הדירה.
שנית, בעוד שקבלן מזדכה על המע"מ אותו הוא משלם בגין הבנייה, חברי קבוצת הרכישה, אשר הינם אנשים פרטיים אינם מזדכים על המע"מ ומשלמים על כל מוצר את עלותו + המע"מ. על כן, הלכה למעשה, נחסך המע"מ רק בגין רכיב הקרקע.
שלישית, חלק ניכר מקבוצות הרכישה קונות קרקעות מ"עוסק" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ (רכישה מחברות או מרשות מקרקעי ישראל) ובהתאם אינן נהנות מהעדר החבות במע"מ על מרכיב הקרקע.
רביעית, חשוב לזכור כי אף לפני התיקון לחוק ערערו שלטונות מס שבח על אופן הצגת חלק מהעסקאות שבוצעו כעסקאות של קבוצת רכישה ודרשו מחברי הקבוצה לשלם מס רכישה על פי שוויה של הדירה שנמסרה לרשותם ולא רק על רכיב הקרקע. לפיכך, בחלק מהמקרים נדרשו חברי הקבוצה, בסופו של יום, לשאת במס זהה אשר היה משולם לקבלן ועל כן לא זכו לכל הטבה בעניין זה. לכך יש להוסיף את חוסר הודאות הכרוך בכך שהחיוב במס לגבי עסקאות שנעשו בשנת 2000 הוכרעו לעיתים שנים רבות אחרי לאחר דיונים בבית המשפט (אשר כללו גם הוצאות שכר טרחת עו"ד של אותם נישומים).
חסכון נוסף בעלויות הינו חסכון בהוצאות מימון. קבלן הרוכש קרקע לשם בניית פרויקט צריך לממן את עלות הקרקע ובהמשך את מלוא עלויות הפרויקט עד למכירת הדירות. כמובן, שהקבלן מגלגל עלויות אלה על רוכש הדירות בכך שהוא מתמחר אותן במחיר הדירה. מעבר לעלויות מימון אלו נושאים רוכשי הדירות מקבלן בעלויות מימון נוספות בגין ההלוואה הנדרשת לשם רכישת הדירה.
אמנם גם בקבוצות רכישה ישנן לכל רוכש הוצאות מימון – כל חבר מחברי הקבוצה נוטל ברגיל הלוואה לצורך עמידה בתשלומים השונים, והאשראי ניתן על ידי הבנק המעניק אשראי לפרויקט. אלא שהבנק מעניק אשראי לכל רוכש כלווה יחיד בדומה להלוואת משכנתא רגילה, בשיעור רבית נמוך משיעור הרבית המוענק לחברה קבלנית כאשראי מסחרי . אלא שבשנים האחרונות השתנו ההנחיות של המפקח על הבנקים בכל הנוגע למתן מימון לחברי קבוצת רכישה באופן אשר מונע גם את רובו של חסכון זה[6].
רכיב נוסף (ואחרון לענייננו) של חסכון בעלויות הוא בעלויות השיווק. בקבוצת רכישה מבוצעת מלאכת שיווק הפרויקט טרם המכרז וזאת לעומת קבלן אשר רוכש את הקרקע ורק אז צריך להתחיל לשווק את הפרויקט. עלויות השיווק של קבלן הינן לרוב גבוהות מאד (כוללות דירה לדוגמא, מתווכים וכד'). על כן חסכון זה הינו משצעותי ומגיע עד כדי 5% מעלות הדירה. עם זאת, כאמור לעיל, לרכישת דירה באמצעות קבוצת רכישה עלויות אחרות ויתכן כי עלויות אלו מתקזזות גם עם הרווח כתוצאה מהעדר הצורך בשיווק. בהקשר זה יצויין, כי רק בהיבט השיווק הודאות של חברי קבוצת הרכישה גבוהה מהודאות של הקבלן. בעוד שהקבלן מצוי בחוסר ודאות לגבי הצלחתו לשווק את מלוא הפרוייקט עד למכירת כל הדירות, ארוע אשר מתרחש לרוב לאחר התחלת הבנייה בפועל, הרי שחברי קבוצת הרכישה לא מתחילים בבנייה עד שאין רוכשים לכל הדירות בבניין.
עם זאת, מלבד הודאות בהקשר זה, הרי שנטילת חלק בקבוצת רכישה מלווה בחוסר ודאות מוחלט לגבי רכיבים רבים, לרבות מועד קבלת הדירה ומחירה הסופי. חוסר הודאות הנ"ל מהווה את החסרון הגדול ביותר של השתתפות בקבוצת רכישה ומרתיע רבים. כאמור לעיל, לחסרון זה אף השלכות כלכליות מרחיקות לכת, אשר לעיתים הופכות את כל העסקה מעסקה כדאית לעסקת הפסד.
יתרונות נוספים שניתן לראות בקבוצת הרכישה הינם המעורבות בתכנון ובבניה והאפשרות לבחור את השכנים. יתרונות אלה היו קיימים במודלים של קבוצות הרכישה השיו קיימות בעבר, ובהן מעט משתתפים אשר התאגדו באופן עצמאי אולם הם פחות רלוונטיים במודלים הקיימים כיום כפי שתואר לעיל.
באשר למעורבות בתכנון ובבניה – הרי שמדובר ביתרון תאורטי בלבד. לכאורה, יש לרוכש בקבוצת רכישה יכולת השפעה בתכנון הפרויקט בהתאם לרצון חברי הקבוצה. אלא, שבפועל ברוב המקרים מוכתב רוב התהליך על ידי הגורם המארגן ולחילופין, בשל העובדה כי ישנם חברי קבוצה רבים היכולת להשפיע הינה נמוכה, שכן מידת המעורבות של כל חבר בקבוצה לא יכולה להיות גדולה.
באשר לבחירת השכנים – הרי שגם יתרון זה הינו לכאורי בלבד שכן בפועל נעשה השיווק, לרוב, בעיתון ובאינטרנט ומדובר על חברים רבים בקבוצה, אשר אין להם כל מכנה משותף בהכרח. כמו כן, מי שמחתים את חברי הקבוצה הינו בדרך כלל המארגן ולא חברי הקבוצה עצמם.
באשר לחסרונות של קבוצת הרכישה, הרי שהחיסרון הגדול ביותר הינו חוסר הוודאות כאמור לעיל, הן לגבי מחירה הסופי של הדירה והן לגבי מועד מסירתה.
סיכונים נוספים אשר חברי קבוצת הרכישה נוטלים על עצמם הינם כדלהלן:
ראשית, בניגוד לרכישת דירה מקבלן המובטחת בערבויות חוק מכר, ההשקעה הזו אינה מובטחת אלא בחלקו היחסי של הרוכש בקרקע. ככל שיכשל הפרוייקט והרוכש יבקש לקבל את כספו חזרה יהיה עליו לבצע פירוק שיתוף בקרקע שזהו הליך מורכב ויקר מבחינת הוצאות.
שנית, בעוד שבעת רכישה מקבלן ניתנת אחריות לליקויים, הרי שברכישה במסגרת קבוצת רכישה הדבר אינו מובטח. עם זאת, סביר להניח שבדרך כלל ידרשו חברי הקבוצה אחריות זו מהקבלן המבצע של הבנייה.
שלישית, ישנו סיכון לגבי מחלוקות בין חברי הקבוצה. ברור, כי ריבוי חברים בקבוצה מוביל לקושי בקבלת החלטות, דבר אשר עלול לעכב את הפרוייקט כולו ולחילופין להביא לתוצר שאינו לשביעות רצון חלק מחברי הקבוצה .
רביעית, חברי קבוצת הרכישה נוטלים סיכון מבחינת זהות הגורם המארגן שאינו בעל רשיון וקשה לעמוד על טיבו (זאת בניגוד לקבלן, אשר מחוייב לעמוד בקריטריונים על מנת להירשם כקבלן רשום הרשאי לבצע פרוייקטים של בנייה).
לאור האמור לעיל, כלל לא ברור כי רכישת דירה במסגרת קבוצת רכישה חוסכת בעלויות וברור כי הסיכונים אליהם חשופים חברי קבוצת הרכישה הינם גבוהים, לכן מומלץ ואף רצוי מאוד להתייעץ עם משרד עורכי דין המתמחה בליווי קבוצות רכישה לפני שמחליטים לרכוש דירה באמצעות קבוצת רכישה.
משרד עורכי דין אביב, שובייב ושות' כאן לשירותכם
לקבלת פרטים נוספים או לקבלת יעוץ בנושא קבוצות רכישה – חייגו 09-8914684
*מידע זה הינו מידע כללי בלבד ולא משמש כיעוץ משפטי.
[1] דו"ח הועדה לבחינת היבטי המס בקבוצות רכישה, רשות המיסים בישראל, תמוז תש"ע – יוני 2010, עמ' 5
[2] שם בעמ' 11
[3] מודל זה מכונה "שיטת בסר" על שם היזם העיקרי הפועל בשיטה זו.
[4] ערר (י-ם) 17/13 נוף ילדות בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים
[5] שומה מכרעת בעניין קרייסמן אברהם ישעיהו ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים מיום 5.6.2012
[6] שם בעמ' 12.